הכרת תודה

הַכָּרַת תּוֹדָה

מַעְגָּלִי הִכַּרְתָּ תּוֹדָה

אצלנו בביה"ס חותמים אֶת הַשָּׁבוּעַ בִּימֵי ו' בְּמַעְגָּל הַכָּרַת תּוֹדָה.

בַּשָׁעָה הקְבוּעָה בַּמַּעֲרֶכֶת מִתְיַשְּׁבִים עִם הַמְּחַנֶּכֶ/ת בְּמַעְגָּל בַּכִּתָּה אוֹ מִחוּצָה לָהּ, וְכֻלָּם – הַיְּלָדִים וְהַמּוֹרִים, מְסַפְּרִים לְמִי וְעַל מָה הֵם מַכִּירִים תּוֹדָה הַשָּׁבוּעַ.

מַכִּירִים תּוֹדָה לַהוֹרִים וְלַחֲבֵרִים, מַכִּירִים תּוֹדָה לַמּוֹרִים וּלִבְנֵי-מִשְׁפָּחָה. מַכִּירִים תּוֹדָה עַל דְּבָרִים קְטַנִּים וּמַכִּירִים תּוֹדָה עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים, מַכִּירִים תּוֹדָה בְּלַחַשׁ וּמַכִּירִים תּוֹדָה בְּקוֹל גָּדוֹל – אֲבָל- הָעִקָּר הוּא, שֶׁלּוֹמְדִים לְהַגִּיד – תּוֹדָה.